גיל הורסקי – פודטק וחדשנות
גיל הורסקי – שיווק מוצרי צריכה
  • ראשי
  • אודות
  • בלוג
  • אתרים
  • קישורים
  • ספרים
  • מהתקשורת
  • ראשי
  • אודות
  • בלוג
  • אתרים
  • קישורים
  • ספרים
  • מהתקשורת

אריזת מזון שמבטיחה קיימות: איזה מידע עוזר לצרכן להאמין לה?

אריזת מזון שמבטיחה קיימות איזה מידע עוזר לצרכן להאמין לה

עלה ירוק, גוונים של חום טבעי, והמילים “ידידותי לסביבה” בפינת האריזה. לפני עשור זה הספיק כדי לשדר אחריות. היום, אריזת מזון שמבטיחה קיימות נתקלת בצרכן ספקן יותר, שראה מספיק הבטחות כלליות כדי לא להתרשם מהן, ולעיתים אף מחשיד את המותג שמשתמש בהן. מי שמנהל מותג או מפתח אריזה צריך לשאול לא רק מה האריזה עושה בפועל, אלא איזה מידע יגרום לצרכן להאמין לזה.

התשובה הקצרה היא שצרכנים מאמינים למידע ספציפי, ניתן לבדיקה ושימושי עבורם, ומתייחסים בחשדנות להצהרות כלליות. מספר מדויק, הסבר על איזה חלק באריזה מדובר והוראה ברורה מה לעשות איתה אחרי השימוש שווים יותר מכל סמל ירוק.

למה צרכנים כבר לא מאמינים לעלה ירוק?

הספקנות לא נולדה סתם. מחקר שערכה הנציבות האירופית ב-2020 מצא ש-53% מהטענות הסביבתיות שנבדקו באיחוד היו מעורפלות, מטעות או לא מבוססות, ו-40% מהן לא נשענו על ראיות כלל. כשחצי מההבטחות לא מחזיקות מים, הצרכן לומד להתעלם מכולן, כולל מאלה שבאמת נכונות.

צריך לזכור גם איך נראית החלטת קנייה בסופרמרקט. הצרכן מקדיש לאריזה שניות ספורות, ובזמן הזה הוא לא קורא דוחות. הוא מחפש סימן שאפשר לסמוך עליו, וכשהוא רואה ניסוח כללי מוכר, המוח מסווג אותו מהר כשיווק. משפט אחד ספציפי, עם מספר או עם הוראה ברורה, עוצר את הסיווג האוטומטי הזה ונקרא כמידע. זו הסיבה שדווקא טענות צנועות ומדויקות נתפסות לעיתים כאמינות יותר מהבטחות גדולות.

איזה מידע עוזר לצרכן להאמין?

המידע הראשון שעובד הוא מספר עם בסיס השוואה. “30% פחות פלסטיק מהאריזה הקודמת שלנו” אומר משהו ברור ומאפשר לבדוק אותו, בעוד ש”אריזה מופחתת פלסטיק” משאירה את הצרכן לנחש. כדאי לציין גם לאיזה חלק באריזה הטענה מתייחסת: הקרטון החיצוני, השקית הפנימית או המכסה. צרכן שמגלה שרק הקופסה ניתנת למחזור והעטיפה שבתוכה לא, ירגיש שהוטעה גם אם המשפט על האריזה היה נכון מבחינה טכנית. ואם הנתון עוסק בפליטות או בטביעת פחמן, כדאי לציין גם את בסיס ההשוואה ואת התקופה שאליה הוא מתייחס, אחרת קשה לדעת מה בדיוק השתפר.

המידע השני הוא הוראה מעשית. הצרכן רוצה לדעת מה לעשות עם האריזה כשהוא מסיים, ולכן “הפרידו את המכסה והשליכו לפח הכתום” מועיל יותר מסמל מחזור כללי. כאן יש גם מקום לכנות: אריזה ש”מתוכננת למחזור” אינה בהכרח אריזה שבאמת ממוחזרת בישראל. אם אין לסוג החומר הזה תשתית מחזור מקומית, עדיף לא לרמוז שיש. ההבדל בין יכולת תיאורטית למחזור לבין מחזור בפועל הוא בדיוק המקום שבו נוצרת תחושת הטעיה.

המידע השלישי הוא אימות חיצוני. הסמכה של גוף בלתי תלוי, כמו התו הירוק שמעניקים מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה, אומרת לצרכן שמישהו מלבד היצרן בדק את הטענה. כשאין הסמכה כזו, אפשר להפנות בקוד QR או בכתובת קצרה לעמוד שמפרט את הנתונים, את שיטת החישוב ואת המקורות. רוב הצרכנים לא ייכנסו לעמוד הזה, אבל עצם קיומו משדר שאין מה להסתיר.

ולבסוף, כדאי לתת למידע הזה מקום שמתאים לו בעיצוב. עיצוב אריזה משפיע על מכירות, ומסר סביבתי שנדחק לפינה בגופן זעיר לא יעבוד, אבל גם מסר שמשתלט על חזית האריזה עלול להיראות כמו ניסיון לפצות על משהו. הכלל הפשוט הוא להציג בחזית טענה אחת קצרה ומדויקת, ואת הפירוט בגב האריזה.

כשאריזת מזון ירוקה יותר אינה בהכרח טובה יותר

יש גם צד שמותגים נוטים להשמיט. אריזת מזון קיימת קודם כול כדי להגן על המזון, ומזון שמתקלקל מוקדם מדי מייצר טביעת רגל סביבתית גדולה בהרבה מהאריזה עצמה. מעבר לחומר “ירוק” יותר שמקצר את חיי המדף או פוגע באיכות עלול להיות הפסד נטו לסביבה. מותג אמין מסוגל להסביר את השיקול הזה, ולפעמים גם לומר שבחר בחומר מסוים כי הוא שומר טוב יותר על המוצר, ושהוא עובד על חלופה.

אותו היגיון חל על אריזות מתכלות. אריזה שמוגדרת “מתכלה” או “קומפוסטבילית” מתפרקת בדרך כלל רק במתקן קומפוסט תעשייתי, בתנאי חום ולחות מבוקרים, ולא בערימת קומפוסט ביתית או בפח הרגיל. אם אין תשתית כזו באזור שבו המוצר נמכר, ההבטחה נשארת תיאורטית, והצרכן שהשליך את האריזה לפח הכתום אולי אפילו הזיק לזרם המחזור.

התעשייה עברה כברת דרך בתחום הזה, והתפתחות אריזות המזון בשנים האחרונות כוללת חומרים קלים יותר, מחזור ושימוש בחומר ממוחזר. גיל הורסקי כבר צפה בעבר שאריזות ממוחזרות יהפכו לסטנדרט אצל יצרני המזון הגדולים. הדרך מהבטחה ליישום מלמדת דבר אחד: המחויבות נמדדת בנתונים שמתפרסמים בהמשך, לא בהודעה שמכריזה עליה. יש גם מי שבוחנים את הכיוון ההפוך, מוצרים ללא אריזה, ושם השאלה של הגנה על המזון חדה עוד יותר.

Related posts
איך טרנד תזונתי הופך למוצר שאנשים קונים שוב
איך טרנד תזונתי הופך למוצר שאנשים קונים שוב?
28 באוקטובר 2026
מזון פונקציונלי מועשר ותוסף תזונה מה ההבדל מבחינת הצרכן
מזון פונקציונלי, מזון מועשר ותוסף תזונה: מה ההבדל מבחינת הצרכן?
28 באוקטובר 2026
הורסקי
גיל הורסקי: “עתיד תעשיית המזון טמון ביכולת להפוך את המזון לכלי טיפולי בהשמנה”
24 במרץ 2026

גיל הורסקי מוביל את צוות ההשקעות Ventures בחברת החטיפים הגדולה בעולם Mondelēz International. במהלך הקריירה של גיל הורסקי בתעשיית המזון הגלובלית הוא הוביל השקעות בסטארטאפים בתחום הפודטק, ורכש ניסיון ניהולי בינלאומי בארה”ב, אירופה, ואסיה ועבד עם מותגי מזון מובילים, כגון: Milka, Pepsi, Quaker Oats, Oreo Toblerone

הורסקי - אזכורים בתקשורת

הורסקי באתר ‘דה מרקר’
הורסקי באתר דה מרקר

 

גיל הורסקי באתר ‘כל הזמן’
גיל הורסקי בתקשורת

גיל הורסקי בתקשורת (אתר כל הזמן)

תגיות
Amazon facebook FoodVision Gil Horsky Google Horsky israelilifeusa JLM Mondelez Mondelēz International אוראו אריזות אריזות מתנה גיל הורסקי דה מרקר דו-מתוק דומתוק הורסקי המכללה האקדמית תל חי חברות מזון חברת מונדלייז חדשנות חטיפים חטיפים חדשים טובלרון טכנולוגיה פוגשת בריאות טרנדים ירושלים כלכליסט כנס חדשנות במזון מגמות אריזה מונדלז מונדליז מונדלייז מוצרי צריכה מקומונט פוד טק פודטק פלורה ונצ'רס צמיחת מותגים צרכנים קדבורי שוקולד שיקגו תעשיית המזון

גיל הורסקי בראיון על חדשנות בתחום אריזות המזון

f7d4ac13-2854-4219-b72c-1aa335569d44

גיל הורסקי בכתבה לאתר "דה מרקר"
גיל הורסקי בדה מרקר

עדכונים מהטוויטר
Could not authenticate you.
השארו מעודכנים
תעקבו אחרי Twitterתעקבו אחרי LinkedInתעקבו אחרי Pinterest
© כל התכנים המפורסמים באתר והדעות המשותפות בו, מובאים מנקודת מבטו של גיל הורסקי בלבד ולא את אלו של מעסיקיו ו/או הארגונים שהוא קשור אליהם.