גיל הורסקי: “כך יוצרים ומשמרים אייקונים בינלאומיים לאורך זמן”
לפי גיל הורסקי, ראש ענף החדשנות של ענקית המזון מונדלייז, ישראל לאחרונה, מטמיעה את יכולות ההיי-טק העוצמתיות שלה, ואוספת מידע מתקדם, על מנת לעזור לאנשי חקלאות לזהות טפילים ולשפר את היבול בשדות. כיום, מספר סטארט-אפים בישראל, כבר משתמשים בטכניקות ייחודיות אשר פותחו בצה”ל וכוחות המודיעין, אשר משלבים ביג דאטה, חיישנים ניידים, בינה מלאכותית וניתוח רב ערוצי.
יזמים ישראלים צעירים, בוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא וענפי המודיעין, הצליחו לסגל תוכנות ביטחוניות לצרכים אזרחיים, לשימוש של אבטחת סייבר, רכבים, תקשורת, בריאות ועוד. זה היה רק עניין של זמן, עד שענפי עיסוק אזרחיים יחלו להשתמש במערכות חכמות כאלו, כך לדברי גיל הורסקי.
“יש דברים שחברות החקלאות לא יכולות לעשות בעצמן. חברות כאלה יכולות להיות טובות בפיתוח גנטי, כימיה וזרעים, אבל אין להם הרבה מושג במערכות בינה מלאכותית או זיהוי של בעיות מרחוק. היום, הודות לפיתוחים חדשניים אשר יצאו מהצללים של כוחות הביטחון, ניתן ליישם טכנולוגיות אשר בודקות את מצב הבריאות, המחלות, איכות היבול וגודל משוער של כל עץ ברחבי השדות, וכמו כן גם את מידת ההשפעה שיש להשקיה, אקלים וסוג האדמה על היבול”, כך לפי גיל הורסקי. “תמונות ברזולוציה גבוהה וחיישנים מתקדמים אשר יכולים לאתר מיקום באופן מדוייק ולעקוב אחר אובייקטים עבור צבא וכוחות בטחון, משמשים היום, לאיתור עשבים שוטים, בעיות תזוניות של צמחים, מחלות, מגפות ועוד”.
גיל הורסקי על שיתופי פעולה בינלאומיים
לפי גיל הורסקי, כיום, יש ריבוי של שיתופי פעולה של סטארטאפים ישראלים וחברות בינלאומיות גדולות. למשל חברה קנדית בשם Nutrien Ltd, המתעסקת בזרעים, פיתחה קשר אסטרטגי עם חברת Taranis, על מנת להפעיל תמונות אוויריות אשר פותחו במקור לצורכי ריגול ישראליים בעזרת רחפנים. היום רחפנים אלה יכולים לזהות ולהתריע מוקדם על מחלות, טפילים ובעיות אחרות אשר יכולות להשפיע על אחוזים רבים בכלל היבול ברחבי העולם.
עוד סטארטאפ מנתניה אשר פיתח חיישני אדמה, יודע להעביר נתונים של כל חצי שעה, להעלות אותם לענן בכל 6 שעות, מתוך 2000 מיקומים שונים ב 40 מדינות שונות. החיישנים יכולים להיות מותקנים באופן עצמאי על ידי חקלאים, הם משלבים מידע על מצב המים באדמה, טמפרטורה, מידע על אקלים בחוץ, ומראים בדיוק, היכן צריך להשקות יבול בכל זמן נתון, לפי סוג היבול. לדברי הורסקי, לפי בכירים וחקלאים בחברות, טכנולוגיה זו לא רק מרשימה, אלא עוזרת לחסוך בעד 40% בצריכת המים.
“כל הפתרונות החדשים האלה, נותנים מענה לשאלות שהחקלאים בעצמם לא שקלו. זהו בהחלט עידן חדש של מידע, אשר מציע הזדמנויות רבות לענפים שונים ברחבי העולם. זה הגיוני בהחלט לעולם החקלאות, תחום שעד היום היה מבוסס בעיקר על ניסיון ואינטואיציה. מהיום ניתן לעסוק בחקלאות בדרך מדעית המבוססת על נתונים אשר מדייקים עד לרמת רדיוס מצומצם, וכל זה עושה הבדל עצום”. כך לדברי גיל הורסקי
Related posts
