<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>גיל הורסקי &#8211; פודטק וחדשנות</title>
	<atom:link href="https://he.gilhorsky.com/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://he.gilhorsky.com</link>
	<description>גיל הורסקי - שיווק מוצרי צריכה</description>
	<lastBuildDate>Wed, 11 Nov 2026 10:48:28 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.3.14</generator>

<image>
	<url>https://he.gilhorsky.com/wp-content/uploads/2018/04/cropped-02gil-32x32.jpg</url>
	<title>גיל הורסקי &#8211; פודטק וחדשנות</title>
	<link>https://he.gilhorsky.com</link>
	<width>32</width>
	<height>32</height>
</image> 
	<item>
		<title>איך טרנד תזונתי הופך למוצר שאנשים קונים שוב?</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%99-%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%aa/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 28 Oct 2026 14:16:46 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[טרנדים בתעשיית המזון]]></category>
		<category><![CDATA[טרנדים]]></category>
		<category><![CDATA[צמיחת מותגים]]></category>
		<category><![CDATA[צרכנים]]></category>
		<category><![CDATA[תעשיית המזון]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1457</guid>

					<description><![CDATA[<p>טרנד תזונתי מביא קונים לנסות, אבל רק המוצר מביא אותם בפעם השנייה. מה הופך מגמה להרגל, ואיך בודקים רכישה חוזרת לפני השקעה גדולה.</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%99-%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%aa/">איך טרנד תזונתי הופך למוצר שאנשים קונים שוב?</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p><strong>כמעט כל שנה מביאה איתה טרנד תזונתי חדש: חלבון בכל מוצר, בריאות המעי, הפחתת סוכר, מזון מן הצומח. המדפים מתמלאים בהשקות, יחסי הציבור עובדים שעות נוספות, ושנה או שנתיים אחר כך רבים מהמוצרים עלולים להיעלם.</strong></p>



<p>טרנד מביא את הקונה לנסות, אבל רק המוצר עצמו מביא אותו בפעם השנייה. רכישה חוזרת נבנית כשהמוצר עונה על צורך יומיומי טוב יותר ממה שהחליף, בטעם, במחיר ובהתאמה להרגלים, ולא רק כשהוא מתאים לשיחה של העונה. המאמר הזה עוסק בפער בין שני הרגעים האלה, ובדרכים לבדוק אותו לפני שמשקיעים בהשקה גדולה.</p>



<h2 class="wp-block-heading">ניסיון ראשון הוא לא ביקוש</h2>



<p>הדוגמה הבולטת של העשור האחרון היא תחליפי הבשר מן הצומח. אחרי שנים של צמיחה מהירה וכיסוי תקשורתי נרחב, נתוני ה-Good Food Institute מראים ששיעור משקי הבית בארצות הברית שקנו מוצרים בקטגוריה ירד מ-20% ב-2021 ל-11% ב-2025. הנתון המעניין יותר הוא ששיעור הרכישה החוזרת בקרב מי שנשאר בקטגוריה נותר יציב. כלומר, הנאמנים המשיכו לקנות, והירידה נבעה בעיקר מאנשים שניסו פעם או פעמיים ולא חזרו. הטרנד הצליח לייצר סקרנות, אבל חלק גדול מהמוצרים לא עמד בציפייה לטעם ולמחיר של המקור.</p>



<p>המסקנה למי שמפתח מוצר היא שמכירות של החודשים הראשונים אינן מדד אמין. מוצר חדש נהנה ממיקום בולט, מקידום ומסקרנות טבעית, וכל אלה מנפחים את הניסיון הראשון. קצב המכירה לאורך זמן הוא זה שקובע. </p>



<h2 class="wp-block-heading">מה הופך טרנד תזונתי להרגל?</h2>



<p>התנאי הראשון הוא טעם. צרכנים מוכנים לנסות מוצר בגלל ערך בריאותי, אבל ממעטים להתפשר על הטעם לאורך זמן. זו הסיבה שחברות שמפחיתות סוכר משקיעות כל כך הרבה בשמירה על חוויית הטעם, ו<a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%aa-%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8-%d7%9e%d7%91%d7%9c/">הפחתת סוכר בלי פשרה</a> היא האתגר המרכזי של הקטגוריה ולא תוספת שולית. מוצר שדורש מהצרכן להזכיר לעצמו בכל ביס למה הוא אוכל אותו לא יהפוך להרגל.</p>



<p>התנאי השני הוא תועלת שמורגשת או הבטחה שאפשר להאמין לה. חלק מהטרנדים נשענים על תועלת מיידית, כמו תחושת שובע משמעותית יותר או אנרגיה, וחלק על תועלת ארוכת טווח שהצרכן לא ירגיש בזמן הקרוב. </p>



<p>התנאי השלישי הוא התאמה להרגלים קיימים. מוצר שנכנס לרגע צריכה שכבר קיים, ארוחת בוקר, חטיף אחר הצהריים, שתייה אחרי אימון, נקנה שוב בקלות רבה יותר ממוצר שדורש מהצרכן לייצר הרגל חדש. דפוסי האכילה עצמם משתנים, ואנשים רבים עברו <a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9c-ctech-%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%9d/">לארוחות קטנות ותכופות</a>, כך שמי שמבין את הרגעים האלה מוצא מקום טבעי למוצר. והתנאי הרביעי הוא מחיר נגיש שמאפשר לחזור ולקנות.</p>



<p>לא במקרה, הטרנדים שהחזיקו מעמד לאורך זמן הם לרוב אלה שנכנסו לקטגוריות קיימות ולא אלה שיצרו קטגוריה חדשה מאפס. חלבון, למשל, הפך לחלק טבעי מיוגורטים, מחטיפים ומדגני בוקר, מוצרים שאנשים כבר קנו בכל מקרה. הצרכן לא נדרש לשנות את סל הקניות, רק לבחור גרסה אחרת של מוצר מוכר. מוצרים שדרשו ממנו ללמוד שימוש חדש, להקצות לו זמן או מקום במקרר, נתקלו בחסם גבוה יותר.</p>



<h2 class="wp-block-heading">בין מגמה עמוקה לאופנה חולפת</h2>



<p>לא כל טרנד שווה את אותה השקעה. מגמות שנשענות על כוחות מבניים, כמו הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בעיסוק ב<a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%92%d7%91%d7%99%d7%98%d7%99-%d7%95%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94/">לונג׳ביטי ותזונה</a> או השפעת תרופות ההרזיה על הרגלי האכילה, צפויות להחזיק מעמד שנים, גם אם המוצרים שמשרתים אותן ישתנו. סביב הכוחות האלה <a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%a7%d7%98%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%99/">מתחילה להיווצר קטגוריה</a> שלמה בין הפארמה למזון. מגמות שנשענות בעיקר על רשתות חברתיות או על רכיב אחד שזוכה לרגע של תהילה דועכות מהר יותר, ומי שמשיק מוצר בשיא שלהן מגיע לעיתים למדף כשהעניין כבר ירד.</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%99-%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%aa/">איך טרנד תזונתי הופך למוצר שאנשים קונים שוב?</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>אריזת מזון שמבטיחה קיימות: איזה מידע עוזר לצרכן להאמין לה?</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%aa-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%9f/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 28 Oct 2026 14:16:23 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[טרנדים בתעשיית המזון]]></category>
		<category><![CDATA[אריזות]]></category>
		<category><![CDATA[מגמות אריזה]]></category>
		<category><![CDATA[צרכנים]]></category>
		<category><![CDATA[קיימות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1459</guid>

					<description><![CDATA[<p>אריזת מזון שמבטיחה קיימות צריכה מידע ספציפי ובדיק, לא עלה ירוק. מה השתנה ברגולציה באירופה ובעולם, ואיזה מידע בונה אמון אצל הצרכן.</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%aa-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%9f/">אריזת מזון שמבטיחה קיימות: איזה מידע עוזר לצרכן להאמין לה?</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>עלה ירוק, גוונים של חום טבעי, והמילים &#8220;ידידותי לסביבה&#8221; בפינת האריזה. לפני עשור זה הספיק כדי לשדר אחריות. היום, אריזת מזון שמבטיחה קיימות נתקלת בצרכן ספקן יותר, שראה מספיק הבטחות כלליות כדי לא להתרשם מהן, ולעיתים אף מחשיד את המותג שמשתמש בהן. מי שמנהל מותג או מפתח אריזה צריך לשאול לא רק מה האריזה עושה בפועל, אלא איזה מידע יגרום לצרכן להאמין לזה.</p>



<p>התשובה הקצרה היא שצרכנים מאמינים למידע ספציפי, ניתן לבדיקה ושימושי עבורם, ומתייחסים בחשדנות להצהרות כלליות. מספר מדויק, הסבר על איזה חלק באריזה מדובר והוראה ברורה מה לעשות איתה אחרי השימוש שווים יותר מכל סמל ירוק.</p>



<h2 class="wp-block-heading">למה צרכנים כבר לא מאמינים לעלה ירוק?</h2>



<p><strong>הספקנות לא נולדה סתם</strong>. מחקר שערכה הנציבות האירופית ב-2020 מצא ש-53% מהטענות הסביבתיות שנבדקו באיחוד היו מעורפלות, מטעות או לא מבוססות, ו-40% מהן לא נשענו על ראיות כלל. כשחצי מההבטחות לא מחזיקות מים, הצרכן לומד להתעלם מכולן, כולל מאלה שבאמת נכונות.</p>



<p>צריך לזכור גם איך נראית החלטת קנייה בסופרמרקט. הצרכן מקדיש לאריזה שניות ספורות, ובזמן הזה הוא לא קורא דוחות. הוא מחפש סימן שאפשר לסמוך עליו, וכשהוא רואה ניסוח כללי מוכר, המוח מסווג אותו מהר כשיווק. משפט אחד ספציפי, עם מספר או עם הוראה ברורה, עוצר את הסיווג האוטומטי הזה ונקרא כמידע. זו הסיבה שדווקא טענות צנועות ומדויקות נתפסות לעיתים כאמינות יותר מהבטחות גדולות.</p>



<h2 class="wp-block-heading">איזה מידע עוזר לצרכן להאמין?</h2>



<p><strong>המידע הראשון שעובד הוא מספר עם בסיס השוואה</strong>. &#8220;30% פחות פלסטיק מהאריזה הקודמת שלנו&#8221; אומר משהו ברור ומאפשר לבדוק אותו, בעוד ש&#8221;אריזה מופחתת פלסטיק&#8221; משאירה את הצרכן לנחש. כדאי לציין גם לאיזה חלק באריזה הטענה מתייחסת: הקרטון החיצוני, השקית הפנימית או המכסה. צרכן שמגלה שרק הקופסה ניתנת למחזור והעטיפה שבתוכה לא, ירגיש שהוטעה גם אם המשפט על האריזה היה נכון מבחינה טכנית. ואם הנתון עוסק בפליטות או בטביעת פחמן, כדאי לציין גם את בסיס ההשוואה ואת התקופה שאליה הוא מתייחס, אחרת קשה לדעת מה בדיוק השתפר.</p>



<p><strong>המידע השני הוא הוראה מעשית</strong>. הצרכן רוצה לדעת מה לעשות עם האריזה כשהוא מסיים, ולכן &#8220;הפרידו את המכסה והשליכו לפח הכתום&#8221; מועיל יותר מסמל מחזור כללי. כאן יש גם מקום לכנות: אריזה ש&#8221;מתוכננת למחזור&#8221; אינה בהכרח אריזה שבאמת ממוחזרת בישראל. אם אין לסוג החומר הזה תשתית מחזור מקומית, עדיף לא לרמוז שיש. ההבדל בין יכולת תיאורטית למחזור לבין מחזור בפועל הוא בדיוק המקום שבו נוצרת תחושת הטעיה.</p>



<p><strong>המידע השלישי הוא אימות חיצוני</strong>. הסמכה של גוף בלתי תלוי, כמו התו הירוק שמעניקים מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה, אומרת לצרכן שמישהו מלבד היצרן בדק את הטענה. כשאין הסמכה כזו, אפשר להפנות בקוד QR או בכתובת קצרה לעמוד שמפרט את הנתונים, את שיטת החישוב ואת המקורות. רוב הצרכנים לא ייכנסו לעמוד הזה, אבל עצם קיומו משדר שאין מה להסתיר.</p>



<p>ולבסוף, כדאי לתת למידע הזה מקום שמתאים לו בעיצוב. <a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%aa%d7%a8-fooddive-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%90%d7%a8/">עיצוב אריזה משפיע</a> על מכירות, ומסר סביבתי שנדחק לפינה בגופן זעיר לא יעבוד, אבל גם מסר שמשתלט על חזית האריזה עלול להיראות כמו ניסיון לפצות על משהו. הכלל הפשוט הוא להציג בחזית טענה אחת קצרה ומדויקת, ואת הפירוט בגב האריזה.</p>



<h2 class="wp-block-heading">כשאריזת מזון ירוקה יותר אינה בהכרח טובה יותר</h2>



<p>יש גם צד שמותגים נוטים להשמיט. אריזת מזון קיימת קודם כול כדי להגן על המזון, ומזון שמתקלקל מוקדם מדי מייצר טביעת רגל סביבתית גדולה בהרבה מהאריזה עצמה. מעבר לחומר &#8220;ירוק&#8221; יותר שמקצר את חיי המדף או פוגע באיכות עלול להיות הפסד נטו לסביבה. מותג אמין מסוגל להסביר את השיקול הזה, ולפעמים גם לומר שבחר בחומר מסוים כי הוא שומר טוב יותר על המוצר, ושהוא עובד על חלופה.</p>



<p>אותו היגיון חל על אריזות מתכלות. אריזה שמוגדרת &#8220;מתכלה&#8221; או &#8220;קומפוסטבילית&#8221; מתפרקת בדרך כלל רק במתקן קומפוסט תעשייתי, בתנאי חום ולחות מבוקרים, ולא בערימת קומפוסט ביתית או בפח הרגיל. אם אין תשתית כזו באזור שבו המוצר נמכר, ההבטחה נשארת תיאורטית, והצרכן שהשליך את האריזה לפח הכתום אולי אפילו הזיק לזרם המחזור.</p>



<p>התעשייה עברה כברת דרך בתחום הזה, ו<a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99/">התפתחות אריזות המזון</a> בשנים האחרונות כוללת חומרים קלים יותר, מחזור ושימוש בחומר ממוחזר. גיל הורסקי כבר צפה בעבר ש<a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a6%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%a2%d7%93-%d7%a9%d7%a0%d7%aa-2025-%d7%9b%d7%9c-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f/">אריזות ממוחזרות</a> יהפכו לסטנדרט אצל יצרני המזון הגדולים. הדרך מהבטחה ליישום מלמדת דבר אחד: המחויבות נמדדת בנתונים שמתפרסמים בהמשך, לא בהודעה שמכריזה עליה. יש גם מי שבוחנים את הכיוון ההפוך, <a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d/">מוצרים ללא אריזה</a>, ושם השאלה של הגנה על המזון חדה עוד יותר.</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%aa-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%9f/">אריזת מזון שמבטיחה קיימות: איזה מידע עוזר לצרכן להאמין לה?</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מזון פונקציונלי, מזון מועשר ותוסף תזונה: מה ההבדל מבחינת הצרכן?</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%a9%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 28 Oct 2026 14:15:57 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[טרנדים בתעשיית המזון]]></category>
		<category><![CDATA[טכנולוגיה פוגשת בריאות]]></category>
		<category><![CDATA[מזון פונקציונלי]]></category>
		<category><![CDATA[צרכנים]]></category>
		<category><![CDATA[תוספי תזונה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1458</guid>

					<description><![CDATA[<p>מזון פונקציונלי, מזון מועשר ותוסף תזונה אינם אותו דבר. מה מותר לכתוב על כל אחד מהם בישראל ובאירופה, ואיך לקרוא את האריזה לפני שקונים.</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%a9%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94/">מזון פונקציונלי, מזון מועשר ותוסף תזונה: מה ההבדל מבחינת הצרכן?</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>על מדף אחד בסופרמרקט אפשר למצוא יוגורט עם חיידקים פרוביוטיים, דגני בוקר &#8220;מועשרים בברזל ובוויטמינים&#8221; ובקבוקון של ויטמין D. שלושתם מבטיחים משהו לבריאות, והצרכן מתקשה לדעת מה ההבדל ביניהם. <strong>מזון פונקציונלי</strong>, מזון מועשר ותוסף תזונה נשמעים כמו דרגות שונות של אותו דבר, אבל בפועל מדובר בשלוש קטגוריות שונות מאוד: מבחינת הרגולציה, מבחינת מה שמותר לכתוב על האריזה, ומבחינת מה שאפשר לצפות מהן.</p>



<p>בקצרה: <strong>&#8220;מזון פונקציונלי&#8221;</strong> הוא בעיקר מושג שיווקי ומדעי &#8211; מזון שנותן לגופנו ערך מסוים מעצם צריכתו. <strong>מזון מועשר</strong> הוא מזון רגיל שהוסיפו לו ויטמינים או מינרלים לפי כללים מוגדרים. <strong>תוסף תזונה</strong> הוא מקור מרוכז של רכיבים תזונתיים, בכמוסה, בטבלייה או באבקה, שמוסדר בנפרד. ההבדלים האלה משפיעים ישירות על הדרך שבה כדאי לקרוא את המידע שעל המוצר ולהבין אותו.</p>



<h2 class="wp-block-heading">מהו מזון פונקציונלי?</h2>



<p>המונח נולד ביפן, שבה הוגדרה ב-1991 קטגוריה רשמית של מזונות לשימוש בריאותי מוגדר, שנקראת FOSHU. ביפן מוצר צריך לקבל אישור ממשלתי כדי לשאת את הסימון הזה. משם הרעיון התפשט לעולם. בפועל קוראים &#8220;פונקציונלי&#8221; למזון שמעבר לערך התזונתי הבסיסי שלו אמור לתרום לתפקוד מסוים בגוף: יוגורט עם תרביות חיות, משקה עם סיבים תזונתיים, חטיף עם חלבון או מוצר עם אומגה 3.</p>



<p>מה שקובע באמת הוא לא המילה &#8220;פונקציונלי&#8221;, אלא הטענה הבריאותית שמופיעה על האריזה. באיחוד האירופי, שממנו ישראל מאמצת חלק מרגולציית המזון שלה, כל טענה כזו צריכה לעבור הערכה מדעית של ממש. כשאתם קוראים אריזה, כדאי לשים לב אם יש בה טענה מוגדרת, כמו &#8220;בטא גלוקן משיבולת שועל תורם לשמירה על רמות תקינות של כולסטרול בדם&#8221;, או רק אווירה כללית של בריאות.</p>



<p>פרוביוטיקה היא דוגמה טובה לפער הזה. המילה מופיעה על מוצרים רבים, אבל באיחוד האירופי היא נחשבת בעצמה לטענה בריאותית, ועד היום לא אושרה שם טענה בריאותית לחיידקים פרוביוטיים. זה לא אומר שאין להם השפעה, אלא שהראיות שהוגשו לא הספיקו כדי לקבוע תועלת מוגדרת לאוכלוסייה הכללית. ההשפעה גם תלויה בזן הספציפי ובכמות, ולכן יוגורט אחד עם תרביות חיות אינו שקול בהכרח למשנהו.</p>



<h2 class="wp-block-heading">מזון מועשר: כשמוסיפים ויטמינים ומינרלים</h2>



<p>העשרה היא הוספה של ויטמינים, מינרלים או חומרים מסוימים אחרים למזון, לעיתים כדי להחזיר את מה שאבד בעיבוד ולעיתים כדי לספק רכיב שחסר בתזונה של האוכלוסייה. העשרה יכולה להיות מועילה מאוד, בעיקר כשהיא מכוונת לחסר מוכר. אבל היא גם משמשת כלי שיווקי, וכאן כדאי לקחת את הדברים בפרופורציה כאשר נתקלים ב&#8221;מזון מועשר&#8221;. למשל, דגני בוקר עתירי סוכר שהועשרו בוויטמינים, הם עדיין עתירי סוכר. הדרך הפשוטה לבדוק היא להסתכל בטבלת הערכים התזונתיים ובסימון התזונתי, ולא רק במסר שבחזית. בדרך כלל כדי להבין כמה ויטמין יש באמת במוצר מועשר, כדאי לחפש את האחוז מהצריכה היומית המומלצת. </p>



<h2 class="wp-block-heading">תוסף תזונה: מקור מרוכז, לא תרופה</h2>



<p>לפי ההגדרה של משרד הבריאות, תוסף תזונה הוא ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, כולל תמציות ורכיבים שלהם, שדרך הצריכה והייעוד שלהם הם השלמת התזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבים תזונתיים. ההגדרה מוציאה מכלל תוספי התזונה תכשירים רשומים לפי פקודת הרוקחים, כלומר תרופות. במילים אחרות, תוסף תזונה אינו מזון שאוכלים בשביל האוכל, וגם אינו תרופה. עם זאת, חשוב לציין את האינטראקציה עם תרופות. חלק מתוספי הצמחים והוויטמינים עלולים להשפיע על פעולתן של תרופות מרשם, להחליש אותן או להגביר את השפעתן.</p>



<p>הגבול בין הקטגוריות גם הולך ומיטשטש. חברות פודטק מפתחות היום רכיבים שיכולים להגיע לצרכן גם כתוסף בבליעה וגם כרכיב בתוך מוצרים יומיומיים. Lembas, למשל, שהוקמה ביוזמת קרן FLORA Ventures, מפתחת <a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%a1-%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-lembas-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%a0%d7%90%d7%9b/">רכיבים טבעיים התורמים לתחושת שובע</a>. השאיפה ל<a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%9b%d7%95/">מזון ככלי טיפולי</a> היא חלק ממגמה רחבה של <a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9c-ynet-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%9a/">מזון כתרופה</a>, ש<a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%9b%d7%a0/">מכניסה מניעת מחלות</a> בהדרגה אל המזון שלנו כיעד שאפתני, אך בר השגה, ומחייבת את הצרכנים לקרוא בעיון רב יותר מה בדיוק הם קונים. גם העניין הגובר ב<a href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%92%d7%91%d7%99%d7%98%d7%99-%d7%95%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94/">לונג׳ביטי ותזונה</a> דוחף מוצרים רבים לגבול הזה.</p>



<p><strong>גיל הורסקי עוסק שנים בנקודת המפגש בין תעשיית המזון לבריאות, ו<a href="https://he.gilhorsky.com/אודות-גיל-הורסקי/">הרקע המקצועי שלו</a> כולל ניהול מותגי מזון גלובליים והשקעות בחברות שמפתחות את הדור הבא של המזון. אפשר לשמוע עוד על הנושאים האלה ב<a href="https://he.gilhorsky.com/הרצאות/">הרצאות של גיל</a>.</strong></p>



<p><strong>המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי או תזונתי. לפני נטילת תוספים כדאי להתייעץ עם רופא או דיאטנית.</strong></p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%a9%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94/">מזון פונקציונלי, מזון מועשר ותוסף תזונה: מה ההבדל מבחינת הצרכן?</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>גיל הורסקי על עתיד תעשיית המזון: פחות סיסמאות, יותר מדידה</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%99/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 01 Sep 2026 14:55:23 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מהתקשורת]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1450</guid>

					<description><![CDATA[<p>המונח &#8220;חקלאות מחדשת&#8221; הולך ונכנס לשיח של חברות מזון, חקלאים, משקיעים וצרכנים. הוא נשמע מבטיח, ולעיתים גם פשוט: לגדל מזון בדרך שמשפרת את הקרקע במקום רק לצמצם את הנזק שנגרם לה. אבל לפי גיל הורסקי, דווקא ככל שהמונח הופך פופולרי יותר, כך צריך להיות זהירים יותר באופן שבו משתמשים בו. גיל הורסקי, שותף מייסד ב-FLORA&#8230;</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%99/">גיל הורסקי על עתיד תעשיית המזון: פחות סיסמאות, יותר מדידה</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>המונח &#8220;חקלאות מחדשת&#8221; הולך ונכנס לשיח של חברות מזון, חקלאים, משקיעים וצרכנים. הוא נשמע מבטיח, ולעיתים גם פשוט: לגדל מזון בדרך שמשפרת את הקרקע במקום רק לצמצם את הנזק שנגרם לה. אבל לפי גיל הורסקי, דווקא ככל שהמונח הופך פופולרי יותר, כך צריך להיות זהירים יותר באופן שבו משתמשים בו.</p>



<p>גיל הורסקי, שותף מייסד ב-FLORA Ventures ובעל ניסיון ניהולי בחברות מזון גלובליות, מדגיש שהאתגר האמיתי הוא לא לאמץ עוד מונח חדש, אלא להוכיח מה השתנה בפועל. האם הקרקע שומרת טוב יותר על מים? האם כמות החומר האורגני עלתה? האם היבול נעשה יציב יותר? האם החווה עמידה יותר לתנאי קיצון?</p>



<h2 class="wp-block-heading">השיטה של גיל הורסקי לבחינת חקלאות מחדשת: תוצאות לפני תוויות</h2>



<p>אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא שאין כיום הגדרה פדרלית אחת ואחידה בארצות הברית שקובעת בדיוק מה נחשב לחקלאות מחדשת. קיימים עקרונות שחוזרים בין גישות שונות, כמו גידולי כיסוי, הפחתת חריש ושיפור ניהול המים, אבל אין &#8220;מתכון&#8221; אחד שמתאים לכל חווה.</p>



<p>לפי גיל הורסקי, זה לא בהכרח חיסרון. חקלאות היא מערכת מורכבת. קרקע, אקלים, גידולים, מים ותנאים מקומיים משתנים מאזור לאזור. פעולה שמתאימה לחווה אחת אינה בהכרח נכונה לאחרת.</p>



<p>הבעיה מתחילה כאשר המורכבות הזאת הופכת לפתח לשימוש שיווקי רופף. אם כל חברה יכולה להציג מוצר כ-Regenerative בלי להראות מה השתנה בשטח, הצרכן מתקשה להבין על מה הוא משלם ומה עומד מאחורי ההבטחה.</p>



<h2 class="wp-block-heading">גיל הורסקי חקלאות מחדשת: למה צריך למדוד את התוצאה</h2>



<p>גיל הורסקי מציע להימנע מהפיכת התחום ל&#8221;צ&#8217;ק ליסט&#8221;. עצם ביצוע פעולה מסוימת אינו בהכרח הוכחה לכך שהמערכת החקלאית השתפרה.</p>



<p>הגישה של גיל הורסקי לחקלאות מחדשת מתמקדת בתוצאה לאורך זמן. במקום לשאול רק אם החקלאי הפחית חריש או שתל גידולי כיסוי, צריך לבדוק האם הקרקע נעשתה בריאה יותר, האם היא מצליחה לשמור יותר מים, האם השימוש בתשומות השתנה ומה קרה לעמידות וליבול.</p>



<p>זו גם נקודה שבה טכנולוגיה יכולה להפוך לכלי משמעותי. חיישנים, צילומי לוויין, מערכות לניהול חוות והשקיה מדויקת יכולים לסייע להפוך מושגים כלליים לנתונים שאפשר לעקוב אחריהם ולהשוות.</p>



<h2 class="wp-block-heading">גיל הורסקי על הכלכלה שמאחורי השינוי</h2>



<p>אבל יש עוד גורם שלא ניתן להתעלם ממנו: החקלאי עצמו.</p>



<p>מעבר לשיטות עבודה חדשות עלול לדרוש השקעה בציוד, זרעים, ייעוץ או כוח אדם, בעוד שהתועלת הכלכלית אינה תמיד מיידית. לפי גיל הורסקי, אי אפשר לצפות לשינוי רחב היקף אם מי שמגדל את המזון נושא לבדו בעלויות ובסיכונים.</p>



<p>לכן, לצד המדידה, נדרשים גם תמריצים. תוכניות ממשלתיות וחברות מזון מתחילות לספק תמיכה כלכלית ומקצועית לחקלאים שעוברים לשיטות חדשות. אם רוצים שהחקלאות המחדשת תתרחב, המודל צריך לעבוד גם סביבתית וגם כלכלית.</p>



<h2 class="wp-block-heading">גיל הורסקי ניהול סיכונים בתעשיית המזון: אמון נבנה מהוכחות</h2>



<p>עבור גיל הורסקי, העתיד של התחום ייקבע פחות לפי כמה מהר המילה Regenerative תופיע על מוצרים, ויותר לפי היכולת של חברות להראות מה באמת השתנה.</p>



<p>זהו גם שיעור רחב יותר לתעשיית המזון: בעידן של אינספור הבטחות, אמון נבנה כאשר אפשר לחבר בין סיפור טוב, תוצאה מדידה ומודל כלכלי שעובד לכל מי שנמצא בשרשרת.</p>



<p>הכתבה במעריב מציגה את גיל הורסקי ואת העמדה הזו בדיוק: חקלאות מחדשת יכולה להפוך לכלי משמעותי, אבל רק אם היא תעבור משלב הסיסמה לשלב ההוכחה.</p>



<p><a href="https://www.maariv.co.il/economy/consumerism/article-1360122">לקריאת הכתבה המלאה על גיל הורסקי במעריב &gt;&gt;</a></p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%99/">גיל הורסקי על עתיד תעשיית המזון: פחות סיסמאות, יותר מדידה</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>גיל הורסקי בדה מרקר על לונג&#8217;ביטי ותזונה &#8211; המהפכה שמתחילה בצלחת</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%92%d7%91%d7%99%d7%98%d7%99-%d7%95%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 04 Aug 2026 12:40:14 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מהתקשורת]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1442</guid>

					<description><![CDATA[<p>מהפכת הלונג&#8217;ביטי נשמעת לעיתים כמו עולם ששייך למעבדות, לבדיקות מתקדמות ולטיפולים שרק מעטים יכולים להרשות לעצמם. אבל גיל הורסקי מציע להתחיל דווקא במקום הפשוט והיומיומי ביותר: המזון שנמצא על הצלחת שלנו. בכתבה שפורסמה בדה מרקר, גיל הורסקי מסביר כי השאלה החשובה אינה רק כמה שנים נחיה, אלא כמה מהשנים האלה נחיה באנרגיה, בעצמאות ובתפקוד טוב.&#8230;</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%92%d7%91%d7%99%d7%98%d7%99-%d7%95%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94/">גיל הורסקי בדה מרקר על לונג&#8217;ביטי ותזונה &#8211; המהפכה שמתחילה בצלחת</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>מהפכת הלונג&#8217;ביטי נשמעת לעיתים כמו עולם ששייך למעבדות, לבדיקות מתקדמות ולטיפולים שרק מעטים יכולים להרשות לעצמם. אבל גיל הורסקי מציע להתחיל דווקא במקום הפשוט והיומיומי ביותר: המזון שנמצא על הצלחת שלנו.</p>



<p>בכתבה שפורסמה בדה מרקר, גיל הורסקי מסביר כי השאלה החשובה אינה רק כמה שנים נחיה, אלא כמה מהשנים האלה נחיה באנרגיה, בעצמאות ובתפקוד טוב. לדבריו, בריאות מטבולית אינה נבנית מהחלטה דרמטית אחת, אלא מאלפי בחירות קטנות שחוזרות על עצמן מדי יום.</p>



<p>כאן נמצא גם האתגר הגדול. רוב האנשים כבר יודעים פחות או יותר מה נחשב מזון טוב יותר, אך בין עבודה, משפחה, לחץ וחוסר זמן, הבחירה הבריאה דורשת מאמץ מחודש בכל ארוחה. לכן, לפי גיל הורסקי, האחריות אינה יכולה להישאר רק אצל הצרכן. תעשיית המזון צריכה לפתח מוצרים טעימים, משביעים ונגישים, שהופכים את הבחירה הטובה יותר לברירת מחדל טבעית.</p>



<p>זו אינה הבטחה שמזון יחליף רפואה או טיפול תרופתי. זו תפיסה משלימה, אנושית ומעשית יותר, שמבקשת להביא את עקרונות הלונג&#8217;ביטי אל החיים עצמם, בכל יום. במקום להעמיס עוד כללים על הצרכן, היא שואלת כיצד ניתן לעצב סביבו סביבה תזונתית שתומכת בו גם כשהזמן קצר והכוחות מוגבלים.</p>



<p>קראו את <a href="https://www.themarker.com/labels/2026-08-04/ty-article-labels/0000019f-cbd3-d970-adff-cff348600000">הכתבה המלאה בדה מרקר</a> וגלו מדוע גיל הורסקי מאמין שהעתיד של אריכות הימים יוכרע פחות ברגעים יוצאי דופן, ויותר במה שנבחר לאכול ביום רגיל.</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%92%d7%91%d7%99%d7%98%d7%99-%d7%95%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94/">גיל הורסקי בדה מרקר על לונג&#8217;ביטי ותזונה &#8211; המהפכה שמתחילה בצלחת</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>ביטחון תזונתי בישראל ובאזור לאור המתיחות בהורמוז ובים האדום</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/food-security-in-israel-and-the-region-in-light-of-tensions-in-the-strait-of-hormuz-and-the-red-sea/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 15 Jul 2026 12:45:24 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1425</guid>

					<description><![CDATA[<p>השיבושים בים האדום והמתיחות במצרי הורמוז ממחישים עד כמה ביטחון תזונתי תלוי בשרשראות אספקה גלובליות. אירועים הנראים בתחילה כצבאיים או מדיניים משפיעים בתוך זמן קצר על זמני ההובלה, עלויות האנרגיה, זמינות הדשנים ומחירי חומרי הגלם. גיל הורסקי, משקיע ומנהל ותיק בתעשיית המזון ושותף מייסד בקרן FLORA Ventures, מדגיש כי ביטחון תזונתי אינו מסתכם בהחזקת מלאי&#8230;</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/food-security-in-israel-and-the-region-in-light-of-tensions-in-the-strait-of-hormuz-and-the-red-sea/">ביטחון תזונתי בישראל ובאזור לאור המתיחות בהורמוז ובים האדום</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="1425" class="elementor elementor-1425" data-elementor-post-type="post">
									<section class="elementor-section elementor-top-section elementor-element elementor-element-176ac28 elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default" data-id="176ac28" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
					<div class="elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column elementor-element elementor-element-9638a49" data-id="9638a49" data-element_type="column">
			<div class="elementor-widget-wrap elementor-element-populated">
								<div class="elementor-element elementor-element-72c5a69 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="72c5a69" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
							<p>השיבושים בים האדום והמתיחות במצרי הורמוז ממחישים עד כמה ביטחון תזונתי תלוי בשרשראות אספקה גלובליות. אירועים הנראים בתחילה כצבאיים או מדיניים משפיעים בתוך זמן קצר על זמני ההובלה, עלויות האנרגיה, זמינות הדשנים ומחירי חומרי הגלם.<br />גיל הורסקי, משקיע ומנהל ותיק בתעשיית המזון ושותף מייסד בקרן <a href="https://www.globes.co.il/news/sparticle.aspx?did=1001479126" target="_blank" rel="noopener">FLORA Ventures</a>, מדגיש כי ביטחון תזונתי אינו מסתכם בהחזקת מלאי במחסנים. מדובר ביכולת של מערכת המזון להמשיך לפעול כאשר נתיב שיט נחסם, ספק מרכזי מפסיק לספק או מחירי האנרגיה עולים בחדות.</p><h2>הים האדום והורמוז אינם אותו סיכון</h2><p>הים האדום ותעלת סואץ הם נתיבי מעבר מרכזיים בין אסיה, אירופה והמזרח התיכון. כאשר חברות ספנות בוחרות להקיף את אפריקה, זמני ההפלגה מתארכים, עלויות הדלק עולות ונדרשות יותר אוניות כדי להוביל את אותה כמות מטען.</p><p>עבור יבואני מזון, המשמעות היא צורך במלאים גדולים יותר, עלייה בהון הנדרש למימון המשלוחים וסיכון לעיכובים בחומרי גלם, באריזות ובמוצרים מוגמרים. גם חומר גלם בעל חיי מדף ארוכים עלול להגיע מאוחר מדי ולשבש תוכניות ייצור.<br />מצרי הורמוז משפיעים על תעשיית המזון בדרך שונה. הם אינם נתיב מרכזי לכל התבואות בעולם, אך הם בעלי חשיבות עצומה לסחר באנרגיה ובגז טבעי. גז טבעי משמש גם לייצור דשני חנקן, ולכן שיבוש באזור עלול להעלות את מחירי הדשנים, ההובלה והייצור החקלאי.</p><p>כך אירוע בתחום האנרגיה הופך בתוך זמן קצר לאירוע המשפיע על מחירי חיטה, תירס, ירקות, שמנים ומוצרים מעובדים.</p><h2>האתגר הישראלי</h2><p>ישראל תלויה במידה משמעותית ביבוא של גרעינים, מספוא, שמנים וחומרי גלם לתעשיית המזון. במקביל, האפשרויות שלה להסתמך בשעת חירום על גבולות יבשתיים מוגבלות. לכן נדרשת אסטרטגיה המשלבת בין יבוא מגוון, ייצור מקומי, מלאי חירום ויכולת מעבר מהירה בין ספקים.<br />לדברי הורסקי, עצמאות תזונתית מלאה אינה יעד מציאותי או כלכלי. ישראל אינה יכולה ואינה צריכה לייצר בעצמה כל חומר גלם. עם זאת, תלות במדינה אחת, בספק אחד או בנתיב ימי יחיד היא סיכון שניתן וצריך לצמצם.</p><h2>ארבעה צעדים לחיזוק החוסן</h2><p>הצעד הראשון הוא פיזור מקורות היבוא. לכל חומר גלם חיוני נדרשים מספר ספקים ממדינות ומאזורים שונים.<br />הצעד השני הוא ניהול מלאי לפי זמן ההתאוששות של שרשרת האספקה. אין די בקביעת כמות אחידה לכל המוצרים. יש להתחשב בחיי המדף, בקצב הצריכה ובזמינות החלופות.<br />הצעד השלישי הוא חיזוק ייצור מקומי בתחומים שבהם קיימת לישראל יכולת אמיתית לייצר ערך תזונתי משמעותי.<br />הצעד הרביעי הוא הקמת מערכת מידע משותפת לממשלה ולמגזר הפרטי, שתציג מלאים, משלוחים, זמני פריקה ומוקדי סיכון.<br />חוסן תזונתי אינו נבנה ביום שבו מתחיל המשבר. הוא נבנה בשגרה, באמצעות תכנון, פיזור סיכונים ושיתוף פעולה בין המדינה, החקלאים, היבואנים והיצרנים.</p>						</div>
				</div>
					</div>
		</div>
							</div>
		</section>
							</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/food-security-in-israel-and-the-region-in-light-of-tensions-in-the-strait-of-hormuz-and-the-red-sea/">ביטחון תזונתי בישראל ובאזור לאור המתיחות בהורמוז ובים האדום</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>גיל הורסקי: &#8220;עתיד תעשיית המזון טמון ביכולת להפוך את המזון לכלי טיפולי בהשמנה&#8221;</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%9b%d7%95/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 24 Mar 2026 09:47:23 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[גיל הורסקי]]></category>
		<category><![CDATA[טרנדים בתעשיית המזון]]></category>
		<category><![CDATA[מהתקשורת]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1415</guid>

					<description><![CDATA[<p>בכתבה נרחבת שפורסמה במגזין AgFunderNews, מהגופים המובילים בעולם לחדשנות בחקלאות ומזון,&#160;סומן גיל הורסקי&#160;כאחד מהקולות המרכזיים המניעים את מהפכת ה-Food-as-Medicine (מזון כתרופה). הכתבה, שעסקה במאבק שבין ענקיות הפארמה לחברות המזון, הדגישה את מעורבותו של הורסקי בסטארט-אפ המבטיח Lembas, המפתח פפטידים שמגרים הפרשת GLP-1 טבעי בגוף. הכתבה מציירת תמונה מאתגרת עבור התעשייה המסורתית: &#8220;תעשיית התרופות נוגסת בנתח&#8230;</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%9b%d7%95/">גיל הורסקי: &#8220;עתיד תעשיית המזון טמון ביכולת להפוך את המזון לכלי טיפולי בהשמנה&#8221;</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="1415" class="elementor elementor-1415" data-elementor-post-type="post">
									<section class="elementor-section elementor-top-section elementor-element elementor-element-3e082f32 elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default" data-id="3e082f32" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
					<div class="elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column elementor-element elementor-element-7c4ffc88" data-id="7c4ffc88" data-element_type="column">
			<div class="elementor-widget-wrap elementor-element-populated">
								<div class="elementor-element elementor-element-3f25dbfb elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="3f25dbfb" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
							<p><!-- wp:paragraph --></p>
<p>בכתבה נרחבת שפורסמה במגזין AgFunderNews, מהגופים המובילים בעולם לחדשנות בחקלאות ומזון,&nbsp;<a href="https://agfundernews.com/pharma-is-eating-big-foods-lunch-lembas-fights-back-with-glp-1-boosting-peptide" target="_blank">סומן גיל הורסקי</a>&nbsp;כאחד מהקולות המרכזיים המניעים את מהפכת ה-Food-as-Medicine (מזון כתרופה). הכתבה, שעסקה במאבק שבין ענקיות הפארמה לחברות המזון, הדגישה את מעורבותו של הורסקי בסטארט-אפ המבטיח Lembas, המפתח פפטידים שמגרים הפרשת GLP-1 טבעי בגוף.</p>
<p><!-- /wp:paragraph --></p>
<p><!-- wp:paragraph --></p>
<p>הכתבה מציירת תמונה מאתגרת עבור התעשייה המסורתית: &#8220;תעשיית התרופות נוגסת בנתח השוק של חברות המזון הגדולות&#8221;, נכתב ב-AgFunderNews. לנוכח עליית השימוש בתרופות להרזיה, הורסקי מוביל גישה המציעה אלטרנטיבה ביולוגית דרך התזונה. כפי שמצוין בכתבה, המטרה היא לאפשר לגוף לייצר את הורמון השובע באופן טבעי, ובכך להחזיר את הרלוונטיות לחברות המזון בעידן פוסט-אוזמפיק.</p>
<p><!-- /wp:paragraph --></p>
<p><!-- wp:paragraph --></p>
<p>&#8220;השאלה היא לא אם הצרכנים יאכלו פחות, אלא מה הם יבחרו לאכול כשהם כבר רעבים&#8221;, נכתב בכתבה. עבור&nbsp; הורסקי, ההשקעה בטכנולוגיות כמו אלו של Lembas היא חלק מאסטרטגיה רחבה לשיפור הבריאות המטבולית הגלובלית. הכתבה מדגישה כי בעוד העולם נוהר לפתרונות תרופתיים חיצוניים, הורסקי פועל בחזית כדי להטמיע את אותן יכולות בתוך המוצרים שאנו צורכים מדי יום, ובכך להגדיר מחדש את תפקיד המזון בחיינו.</p>
<p><!-- /wp:paragraph --></p>
<p><!-- wp:tadv/classic-paragraph /--></p>						</div>
				</div>
					</div>
		</div>
							</div>
		</section>
							</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%9b%d7%95/">גיל הורסקי: &#8220;עתיד תעשיית המזון טמון ביכולת להפוך את המזון לכלי טיפולי בהשמנה&#8221;</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הורסקי ל-ynet: &#8220;העתיד הוא מזון כתרופה, בתווך שבין פארמה למזון&#8221;</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9c-ynet-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%9a/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 16 Mar 2026 16:46:28 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[גיל הורסקי]]></category>
		<category><![CDATA[טרנדים בתעשיית המזון]]></category>
		<category><![CDATA[מהתקשורת]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1407</guid>

					<description><![CDATA[<p>בשיחה מרתקת שנערכה באתר ynet, שיתף גיל הורסקי את החזון שלו לגבי עתיד התזונה העולמית. הורסקי, שייסד בעבר את קרן ההשקעות של תאגיד מונדלייז, מזהה היווצרות של קטגוריה חדשה לחלוטין בתעשייה, כזו המשלבת בין עולם המזון לעולם הפארמה. &#8220;אני מאמין שבעתיד הקרוב נראה תעשייה שניתן לקרוא לה &#8216;מזון כתרופה&#8217; (Food as Medicine)&#8221;, אומר הורסקי בראיון.&#8230;</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9c-ynet-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%9a/">הורסקי ל-ynet: &#8220;העתיד הוא מזון כתרופה, בתווך שבין פארמה למזון&#8221;</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="1407" class="elementor elementor-1407" data-elementor-post-type="post">
									<section class="elementor-section elementor-top-section elementor-element elementor-element-5a8505be elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default" data-id="5a8505be" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
					<div class="elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column elementor-element elementor-element-2903a1c0" data-id="2903a1c0" data-element_type="column">
			<div class="elementor-widget-wrap elementor-element-populated">
								<div class="elementor-element elementor-element-48a405c elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="48a405c" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
							<p><!-- wp:paragraph --></p>
<p>בשיחה מרתקת שנערכה באתר ynet, <a href="https://www.ynet.co.il/capital/article/r1tng1b9wx" target="_blank" rel="noopener">שיתף גיל הורסקי את החזון שלו לגבי עתיד התזונה העולמית</a>. הורסקי, שייסד בעבר את קרן ההשקעות של תאגיד מונדלייז, מזהה היווצרות של קטגוריה חדשה לחלוטין בתעשייה, כזו המשלבת בין עולם המזון לעולם הפארמה.</p>
<p><!-- /wp:paragraph --></p>
<p><!-- wp:paragraph --></p>
<p>&#8220;אני מאמין שבעתיד הקרוב נראה תעשייה שניתן לקרוא לה &#8216;מזון כתרופה&#8217; (Food as Medicine)&#8221;, אומר הורסקי בראיון. לדבריו, מדובר במזון פונקציונלי שעבר ניסויים קליניים ספציפיים, המעניק לצרכן יתרון בריאותי מוכח. הורסקי מציין כדוגמה את חטיבת הבריאות של נסטלה, שכבר פועלת בכיוון זה ומפתחת פתרונות תזונתיים מתקדמים.</p>
<p><!-- /wp:paragraph --></p>
<p><!-- wp:paragraph --></p>
<p>הורסקי מסביר כי החיבור בין התעשיות צפוי להפוך לסימביוטי: לא עוד שתי מערכות נפרדות, אלא מערכת אחת שמטרתה מניעה וטיפול דרך הצלחת. &#8220;החזון שלי הוא יצירת קטגוריה שבה המזון עצמו הוא הכלי המניעתי והטיפולי יחדיו&#8221;, הוא מסכם. הכתבה ב-ynet מדגישה כי זהו המקום שבו נוצר הערך האמיתי החדש עבור צרכנים ומשקיעים כאחד.</p>
<p><!-- /wp:paragraph --></p>
<p><!-- wp:tadv/classic-paragraph /--></p>						</div>
				</div>
					</div>
		</div>
							</div>
		</section>
							</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9c-ynet-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%9a/">הורסקי ל-ynet: &#8220;העתיד הוא מזון כתרופה, בתווך שבין פארמה למזון&#8221;</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הורסקי ב&#8217;סרוגים&#8217;: &#8220;תחום מניעת המחלות נכנס בהדרגה למזון שלנו&#8221;</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%9b%d7%a0/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 17 Feb 2026 11:45:41 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[גיל הורסקי]]></category>
		<category><![CDATA[מהתקשורת]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1396</guid>

					<description><![CDATA[<p>בכתבה מיוחדת שפורסמה לאחרונה באתר סרוגים על אחד הפאנלים בכנס DLD היוקרתי במינכן, גיל הורסקי שרטט את קווי המתאר של המהפכה הבריאותית הבאה. הורסקי, משקיע הון סיכון מוביל המלווה סטארט-אפים פורצי דרך בתחום התזונה, טען במסגרת הפאנל, כי הגבולות בין עולם המזון לעולם הרפואה הולכים ומטשטשים, לטובת הצרכן. &#8220;תחום מניעת המחלות נכנס בהדרגה למזון&#8221;, ציין&#8230;</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%9b%d7%a0/">הורסקי ב&#8217;סרוגים&#8217;: &#8220;תחום מניעת המחלות נכנס בהדרגה למזון שלנו&#8221;</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="1396" class="elementor elementor-1396" data-elementor-post-type="post">
									<section class="elementor-section elementor-top-section elementor-element elementor-element-749cfba elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default" data-id="749cfba" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
					<div class="elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column elementor-element elementor-element-5f30155f" data-id="5f30155f" data-element_type="column">
			<div class="elementor-widget-wrap elementor-element-populated">
								<div class="elementor-element elementor-element-71a2533f elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="71a2533f" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
							<p><!-- wp:tadv/classic-paragraph --></p>
<p>בכתבה מיוחדת שפורסמה לאחרונה באתר סרוגים על אחד הפאנלים בכנס DLD היוקרתי במינכן, <a href="https://www.srugim.co.il/news/1297038" target="_blank" rel="noopener">גיל הורסקי שרטט את קווי המתאר של המהפכה הבריאותית הבאה</a>. הורסקי, משקיע הון סיכון מוביל המלווה סטארט-אפים פורצי דרך בתחום התזונה, טען במסגרת הפאנל, כי הגבולות בין עולם המזון לעולם הרפואה הולכים ומטשטשים, לטובת הצרכן.</p>
<p>&#8220;תחום מניעת המחלות נכנס בהדרגה למזון&#8221;, ציין הורסקי במהלך הפאנל, כשהוא מתייחס למגמה הגוברת של פיתוח &#8220;מזון פונקציונלי&#8221;. לפי חזונו, בעתיד הקרוב לא נסתכל על האוכל רק כמקור לאנרגיה או להנאה, אלא ככלי אקטיבי לשמירה על הבריאות ולמניעת תחלואה כרונית. הורסקי מסביר כי השימוש בבינה מלאכותית ובביו-אינפורמטיקה מאפשר כיום לחברות לזהות רכיבים טבעיים שמסוגלים להשפיע על תהליכים ביולוגיים בגוף, ממש כמו תרופות, אך ללא תופעות הלוואי ובפורמט של מוצר צריכה יומיומי.</p>
<p>הורסקי, המכיר מקרוב את האסטרטגיות של חברות המזון הגדולות בעולם, מדגיש בראיון כי המעבר הזה הכרחי עבור התעשייה. לדבריו, הצרכנים היום מודעים הרבה יותר לקשר בין מה שהם מכניסים לפה לבין איכות החיים שלהם לאורך זמן. הראיון בסרוגים מדגיש כי גיל הורסקי רואה בישראל מעצמת פיתוח בתחום זה, ומאמין כי הטכנולוגיות שצומחות כאן יהפכו את המזון של כולנו למגן בריאותי טוב שעומד לרשותנו.</p>
<p><!-- /wp:tadv/classic-paragraph --></p>						</div>
				</div>
					</div>
		</div>
							</div>
		</section>
							</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%9b%d7%a0/">הורסקי ב&#8217;סרוגים&#8217;: &#8220;תחום מניעת המחלות נכנס בהדרגה למזון שלנו&#8221;</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הורסקי לכלכליסט: &#8220;אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית בתעשיית המזון&#8221;</title>
		<link>https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%9e/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[עדכונים מאת גיל הורסקי]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 29 Jan 2026 10:25:56 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[גיל הורסקי]]></category>
		<category><![CDATA[טרנדים בתעשיית המזון]]></category>
		<category><![CDATA[מהתקשורת]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://he.gilhorsky.com/?p=1388</guid>

					<description><![CDATA[<p>בשיחה מיוחדת שערך עם מערכת כלכליסט,&#160;מנתח גיל הורסקי את השינויים הטקטוניים&#160;העוברים על תעשיית המזון העולמית אל מול נסיקת תרופות ההרזיה (GLP-1). הורסקי, המכהן כיושב-ראש ומייסד שותף בחברת למבס, טוען בראיון בנחרצות כי &#8220;אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית&#8221;, שבה המזון שאנו אוכלים הופך ל&#8221;חכם&#8221; ומבוסס מדע יותר מאי פעם. הורסקי התייחס בראיון למאבק שבין חברות הפארמה&#8230;</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%9e/">הורסקי לכלכליסט: &#8220;אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית בתעשיית המזון&#8221;</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="1388" class="elementor elementor-1388" data-elementor-post-type="post">
									<section class="elementor-section elementor-top-section elementor-element elementor-element-58e9dfa8 elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default" data-id="58e9dfa8" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
					<div class="elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column elementor-element elementor-element-4c58eb09" data-id="4c58eb09" data-element_type="column">
			<div class="elementor-widget-wrap elementor-element-populated">
								<div class="elementor-element elementor-element-20436a2e elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="20436a2e" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
							<p><!-- wp:tadv/classic-paragraph /--></p>
<p><!-- wp:tadv/classic-paragraph /--></p>
<p><!-- wp:tadv/classic-paragraph --></p>
<p>בשיחה מיוחדת שערך עם מערכת כלכליסט,&nbsp;<a href="https://www.calcalist.co.il/article/s1jsjodlzx" target="_blank">מנתח גיל הורסקי את השינויים הטקטוניים</a>&nbsp;העוברים על תעשיית המזון העולמית אל מול נסיקת תרופות ההרזיה (GLP-1). הורסקי, המכהן כיושב-ראש ומייסד שותף בחברת למבס, טוען בראיון בנחרצות כי &#8220;אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית&#8221;, שבה המזון שאנו אוכלים הופך ל&#8221;חכם&#8221; ומבוסס מדע יותר מאי פעם.</p>
<p>הורסקי התייחס בראיון למאבק שבין חברות הפארמה הגדולות לבין תאגידי המזון, וציין כי ענקיות המזון מבינות כיום שעליהן לאמץ את השינוי הטכנולוגי כדי לשמור על רלוונטיות. &#8220;חברות המזון מבינות שאין ברירה אלא לשתף פעולה ולהיכנס לשוק הזה&#8230; If you can&#8217;t beat them, join them&#8221;, הוא אומר בניתוח מפוכח של השוק הגלובלי.</p>
<p>הוא מתאר כיצד הטכנולוגיה של למבס משמשת כגשר הכרחי בין המדע הביולוגי המתקדם לבין מוצרי הצריכה המוכרים. המיזם, שכבר גייס מיליוני דולרים ממשקיעים מובילים, מציע דרך חדשה שבה הצרכן נהנה מהאוכל אך שומר על שליטה במנגנון הרעב. עבור הורסקי, השילוב בין מדע לתזונה הוא המפתח לעתיד בריא יותר, ובראיון הוא משרטט תרחיש ריאלי, שבו מוצרי מזון פונקציונליים הופכים לסטנדרט צרכני מסוים.</p>
<p><!-- /wp:tadv/classic-paragraph --></p>						</div>
				</div>
					</div>
		</div>
							</div>
		</section>
							</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%9e/">הורסקי לכלכליסט: &#8220;אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית בתעשיית המזון&#8221;</a> הופיע לראשונה ב-<a rel="nofollow" href="https://he.gilhorsky.com">גיל הורסקי - פודטק וחדשנות</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
