גיל הורסקי – פודטק וחדשנות

ביטחון תזונתי בישראל ובאזור לאור המתיחות בהורמוז ובים האדום

עדכונים מאת גיל הורסקי — Wed, 15 Jul 2026 12:45:24 +0000

השיבושים בים האדום והמתיחות במצרי הורמוז ממחישים עד כמה ביטחון תזונתי תלוי בשרשראות אספקה גלובליות. אירועים הנראים בתחילה כצבאיים או מדיניים משפיעים בתוך זמן קצר על זמני ההובלה, עלויות האנרגיה, זמינות הדשנים ומחירי חומרי הגלם.
גיל הורסקי, משקיע ומנהל ותיק בתעשיית המזון ושותף מייסד בקרן FLORA Ventures, מדגיש כי ביטחון תזונתי אינו מסתכם בהחזקת מלאי במחסנים. מדובר ביכולת של מערכת המזון להמשיך לפעול כאשר נתיב שיט נחסם, ספק מרכזי מפסיק לספק או מחירי האנרגיה עולים בחדות.

הים האדום והורמוז אינם אותו סיכון

הים האדום ותעלת סואץ הם נתיבי מעבר מרכזיים בין אסיה, אירופה והמזרח התיכון. כאשר חברות ספנות בוחרות להקיף את אפריקה, זמני ההפלגה מתארכים, עלויות הדלק עולות ונדרשות יותר אוניות כדי להוביל את אותה כמות מטען.

עבור יבואני מזון, המשמעות היא צורך במלאים גדולים יותר, עלייה בהון הנדרש למימון המשלוחים וסיכון לעיכובים בחומרי גלם, באריזות ובמוצרים מוגמרים. גם חומר גלם בעל חיי מדף ארוכים עלול להגיע מאוחר מדי ולשבש תוכניות ייצור.
מצרי הורמוז משפיעים על תעשיית המזון בדרך שונה. הם אינם נתיב מרכזי לכל התבואות בעולם, אך הם בעלי חשיבות עצומה לסחר באנרגיה ובגז טבעי. גז טבעי משמש גם לייצור דשני חנקן, ולכן שיבוש באזור עלול להעלות את מחירי הדשנים, ההובלה והייצור החקלאי.

כך אירוע בתחום האנרגיה הופך בתוך זמן קצר לאירוע המשפיע על מחירי חיטה, תירס, ירקות, שמנים ומוצרים מעובדים.

האתגר הישראלי

ישראל תלויה במידה משמעותית ביבוא של גרעינים, מספוא, שמנים וחומרי גלם לתעשיית המזון. במקביל, האפשרויות שלה להסתמך בשעת חירום על גבולות יבשתיים מוגבלות. לכן נדרשת אסטרטגיה המשלבת בין יבוא מגוון, ייצור מקומי, מלאי חירום ויכולת מעבר מהירה בין ספקים.
לדברי הורסקי, עצמאות תזונתית מלאה אינה יעד מציאותי או כלכלי. ישראל אינה יכולה ואינה צריכה לייצר בעצמה כל חומר גלם. עם זאת, תלות במדינה אחת, בספק אחד או בנתיב ימי יחיד היא סיכון שניתן וצריך לצמצם.

ארבעה צעדים לחיזוק החוסן

הצעד הראשון הוא פיזור מקורות היבוא. לכל חומר גלם חיוני נדרשים מספר ספקים ממדינות ומאזורים שונים.
הצעד השני הוא ניהול מלאי לפי זמן ההתאוששות של שרשרת האספקה. אין די בקביעת כמות אחידה לכל המוצרים. יש להתחשב בחיי המדף, בקצב הצריכה ובזמינות החלופות.
הצעד השלישי הוא חיזוק ייצור מקומי בתחומים שבהם קיימת לישראל יכולת אמיתית לייצר ערך תזונתי משמעותי.
הצעד הרביעי הוא הקמת מערכת מידע משותפת לממשלה ולמגזר הפרטי, שתציג מלאים, משלוחים, זמני פריקה ומוקדי סיכון.
חוסן תזונתי אינו נבנה ביום שבו מתחיל המשבר. הוא נבנה בשגרה, באמצעות תכנון, פיזור סיכונים ושיתוף פעולה בין המדינה, החקלאים, היבואנים והיצרנים.

הפוסט ביטחון תזונתי בישראל ובאזור לאור המתיחות בהורמוז ובים האדום הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

גיל הורסקי: “עתיד תעשיית המזון טמון ביכולת להפוך את המזון לכלי טיפולי בהשמנה”

עדכונים מאת גיל הורסקי — Tue, 24 Mar 2026 09:47:23 +0000

בכתבה נרחבת שפורסמה במגזין AgFunderNews, מהגופים המובילים בעולם לחדשנות בחקלאות ומזון, סומן גיל הורסקי כאחד מהקולות המרכזיים המניעים את מהפכת ה-Food-as-Medicine (מזון כתרופה). הכתבה, שעסקה במאבק שבין ענקיות הפארמה לחברות המזון, הדגישה את מעורבותו של הורסקי בסטארט-אפ המבטיח Lembas, המפתח פפטידים שמגרים הפרשת GLP-1 טבעי בגוף.

הכתבה מציירת תמונה מאתגרת עבור התעשייה המסורתית: “תעשיית התרופות נוגסת בנתח השוק של חברות המזון הגדולות”, נכתב ב-AgFunderNews. לנוכח עליית השימוש בתרופות להרזיה, הורסקי מוביל גישה המציעה אלטרנטיבה ביולוגית דרך התזונה. כפי שמצוין בכתבה, המטרה היא לאפשר לגוף לייצר את הורמון השובע באופן טבעי, ובכך להחזיר את הרלוונטיות לחברות המזון בעידן פוסט-אוזמפיק.

“השאלה היא לא אם הצרכנים יאכלו פחות, אלא מה הם יבחרו לאכול כשהם כבר רעבים”, נכתב בכתבה. עבור הורסקי, ההשקעה בטכנולוגיות כמו אלו של Lembas היא חלק מאסטרטגיה רחבה לשיפור הבריאות המטבולית הגלובלית. הכתבה מדגישה כי בעוד העולם נוהר לפתרונות תרופתיים חיצוניים, הורסקי פועל בחזית כדי להטמיע את אותן יכולות בתוך המוצרים שאנו צורכים מדי יום, ובכך להגדיר מחדש את תפקיד המזון בחיינו.

הפוסט גיל הורסקי: “עתיד תעשיית המזון טמון ביכולת להפוך את המזון לכלי טיפולי בהשמנה” הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

הורסקי ל-ynet: “העתיד הוא מזון כתרופה, בתווך שבין פארמה למזון”

עדכונים מאת גיל הורסקי — Mon, 16 Mar 2026 16:46:28 +0000

בשיחה מרתקת שנערכה באתר ynet, שיתף גיל הורסקי את החזון שלו לגבי עתיד התזונה העולמית. הורסקי, שייסד בעבר את קרן ההשקעות של תאגיד מונדלייז, מזהה היווצרות של קטגוריה חדשה לחלוטין בתעשייה, כזו המשלבת בין עולם המזון לעולם הפארמה.

“אני מאמין שבעתיד הקרוב נראה תעשייה שניתן לקרוא לה ‘מזון כתרופה’ (Food as Medicine)”, אומר הורסקי בראיון. לדבריו, מדובר במזון פונקציונלי שעבר ניסויים קליניים ספציפיים, המעניק לצרכן יתרון בריאותי מוכח. הורסקי מציין כדוגמה את חטיבת הבריאות של נסטלה, שכבר פועלת בכיוון זה ומפתחת פתרונות תזונתיים מתקדמים.

הורסקי מסביר כי החיבור בין התעשיות צפוי להפוך לסימביוטי: לא עוד שתי מערכות נפרדות, אלא מערכת אחת שמטרתה מניעה וטיפול דרך הצלחת. “החזון שלי הוא יצירת קטגוריה שבה המזון עצמו הוא הכלי המניעתי והטיפולי יחדיו”, הוא מסכם. הכתבה ב-ynet מדגישה כי זהו המקום שבו נוצר הערך האמיתי החדש עבור צרכנים ומשקיעים כאחד.

הפוסט הורסקי ל-ynet: “העתיד הוא מזון כתרופה, בתווך שבין פארמה למזון” הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

הורסקי ב’סרוגים’: “תחום מניעת המחלות נכנס בהדרגה למזון שלנו”

עדכונים מאת גיל הורסקי — Tue, 17 Feb 2026 11:45:41 +0000

בכתבה מיוחדת שפורסמה לאחרונה באתר סרוגים על אחד הפאנלים בכנס DLD היוקרתי במינכן, גיל הורסקי שרטט את קווי המתאר של המהפכה הבריאותית הבאה. הורסקי, משקיע הון סיכון מוביל המלווה סטארט-אפים פורצי דרך בתחום התזונה, טען במסגרת הפאנל, כי הגבולות בין עולם המזון לעולם הרפואה הולכים ומטשטשים, לטובת הצרכן.

“תחום מניעת המחלות נכנס בהדרגה למזון”, ציין הורסקי במהלך הפאנל, כשהוא מתייחס למגמה הגוברת של פיתוח “מזון פונקציונלי”. לפי חזונו, בעתיד הקרוב לא נסתכל על האוכל רק כמקור לאנרגיה או להנאה, אלא ככלי אקטיבי לשמירה על הבריאות ולמניעת תחלואה כרונית. הורסקי מסביר כי השימוש בבינה מלאכותית ובביו-אינפורמטיקה מאפשר כיום לחברות לזהות רכיבים טבעיים שמסוגלים להשפיע על תהליכים ביולוגיים בגוף, ממש כמו תרופות, אך ללא תופעות הלוואי ובפורמט של מוצר צריכה יומיומי.

הורסקי, המכיר מקרוב את האסטרטגיות של חברות המזון הגדולות בעולם, מדגיש בראיון כי המעבר הזה הכרחי עבור התעשייה. לדבריו, הצרכנים היום מודעים הרבה יותר לקשר בין מה שהם מכניסים לפה לבין איכות החיים שלהם לאורך זמן. הראיון בסרוגים מדגיש כי גיל הורסקי רואה בישראל מעצמת פיתוח בתחום זה, ומאמין כי הטכנולוגיות שצומחות כאן יהפכו את המזון של כולנו למגן בריאותי טוב שעומד לרשותנו.

הפוסט הורסקי ב’סרוגים’: “תחום מניעת המחלות נכנס בהדרגה למזון שלנו” הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

הורסקי לכלכליסט: “אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית בתעשיית המזון”

עדכונים מאת גיל הורסקי — Thu, 29 Jan 2026 10:25:56 +0000

בשיחה מיוחדת שערך עם מערכת כלכליסט, מנתח גיל הורסקי את השינויים הטקטוניים העוברים על תעשיית המזון העולמית אל מול נסיקת תרופות ההרזיה (GLP-1). הורסקי, המכהן כיושב-ראש ומייסד שותף בחברת למבס, טוען בראיון בנחרצות כי “אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית”, שבה המזון שאנו אוכלים הופך ל”חכם” ומבוסס מדע יותר מאי פעם.

הורסקי התייחס בראיון למאבק שבין חברות הפארמה הגדולות לבין תאגידי המזון, וציין כי ענקיות המזון מבינות כיום שעליהן לאמץ את השינוי הטכנולוגי כדי לשמור על רלוונטיות. “חברות המזון מבינות שאין ברירה אלא לשתף פעולה ולהיכנס לשוק הזה… If you can’t beat them, join them”, הוא אומר בניתוח מפוכח של השוק הגלובלי.

הוא מתאר כיצד הטכנולוגיה של למבס משמשת כגשר הכרחי בין המדע הביולוגי המתקדם לבין מוצרי הצריכה המוכרים. המיזם, שכבר גייס מיליוני דולרים ממשקיעים מובילים, מציע דרך חדשה שבה הצרכן נהנה מהאוכל אך שומר על שליטה במנגנון הרעב. עבור הורסקי, השילוב בין מדע לתזונה הוא המפתח לעתיד בריא יותר, ובראיון הוא משרטט תרחיש ריאלי, שבו מוצרי מזון פונקציונליים הופכים לסטנדרט צרכני מסוים.

הפוסט הורסקי לכלכליסט: “אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית בתעשיית המזון” הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

הורסקי: “מתחילה להיווצר קטגוריה חדשה בין הפארמה למזון”

עדכונים מאת גיל הורסקי — Wed, 28 Jan 2026 09:42:59 +0000

במהלך ראיון לערוץ i24NEWS בעברית, הציג גיל הורסקי את המגמה המרתקת של מיזוג העולמות בין תעשיית התרופות לתעשיית המזון. הורסקי הסביר כי אנחנו עדים לטרנספורמציה משמעותית משני הצדדים: מחד, חברות הפארמה, המחזיקות ביכולות מחקר ופיתוח וטכנולוגיות מידע מתקדמות, שואפות לעבור מתחום התרופות המסורתיות לפיתוח מזונות המעניקים תועלת בריאותית מוכחת לצרכן. מאידך, חברות המזון, שבאופן מסורתי חסרו טכנולוגיות מידע מורכבות, מבקשות “לעלות למעלה” ולפתח מוצרים בעלי ערך מוסף קליני.

הורסקי ציין בין היתר כי “אנחנו מתחילים לראות בשנים האלה היווצרות של קטגוריה חדשה בתעשייה, בין תחומי הפארמה למזון”. מדובר במזון פונקציונלי שעובר ניסויים קליניים קפדניים, כך שהצרכן יכול להיות בטוח שהמוצר שהוא צורך מעניק לו יתרון בריאותי ממשי, בדומה ליעילות של תרופה אך בפורמט של מזון יומיומי.

כדוגמה מובילה למגמה זו, הזכיר הורסקי את חטיבת ‘Nestle Health’ של ענקית המזון נסטלה, המהווה מנוע צמיחה מרכזי עבורה. לדבריו, המעבר הזה הכרחי עבור חברות המזון שרוצות להחזיק בבעלות על פיתוחים טכנולוגיים פרטיים ולא להישאר רק כיצרניות של מוצרי צריכה בסיסיים, תוך שהן מנצלות את המעבדות והידע המדעי כדי לספק פתרונות תזונתיים מתקדמים ומבוססי נתונים.

הפוסט הורסקי: “מתחילה להיווצר קטגוריה חדשה בין הפארמה למזון” הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

הורסקי בגלובס: השקעה בחברת Lembas – בקרוב נאכל אוכל מרזה?

עדכונים מאת גיל הורסקי — Mon, 23 Jun 2025 12:21:00 +0000

כתבה שפורסמה לאחרונה בגלובס חושפת את השקעתה החדשה של קרן FLORA Ventures, בהובלת הורסקי, בחברת הסטארט-אפ המבטיחה Lembas (למבס). החברה, שהוקמה ביוזמת הקרן, השלימה סבב גיוס של 3.6 מיליון דולר במטרה לפתח את הדור הבא של ה”אוכל המרזה”: פתרון תזונתי המבוסס על מנגנון הפעולה של תרופות פופולריות כמו אוזמפיק.

על פי הפרסום בגלובס, Lembas רותמת טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) כדי לזהות רכיבי מזון טבעיים המעודדים את הגוף להפריש באופן עצמאי את הורמון ה-GLP-1 (האחראי על תחושת שובע וניהול משקל). בשונה מתרופות המרשם הניתנות בהזרקה, החברה שואפת להציע את הגילוי כתוסף מזון בבליעה או כרכיב המוטמע במוצרי צריכה יומיומיים, ובכך להנגיש את בשורת ההרזיה לקהלים רחבים יותר.

בכתבה מודגש תפקידו של הורסקי וצוות FLORA Ventures, לא רק כמשקיעים, אלא כיזמים שעמדו מאחורי הקמת החברה. האסטרטגיה של Lembas, כפי שעולה מהסיקור, היא לספק חלופה או השלמה לטיפולים התרופתיים הקיימים, במיוחד עבור אלו המעוניינים להימנע מזריקות או מחפשים דרך טבעית ובטוחה לשמר את הישגי הירידה במשקל לאורך זמן. השקעה זו משקפת את החזון של הורסקי לקידום טכנולוגיות מזון המשפיעות באופן ישיר ומשמעותי על בריאות הציבור.

הפוסט הורסקי בגלובס: השקעה בחברת Lembas – בקרוב נאכל אוכל מרזה? הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

גיל הורסקי התארח בפודקאסט ‘Innovation Minds’ והסביר כיצד ענקיות המזון העולמיות מפתחות חדשנות

עדכונים מאת גיל הורסקי — Tue, 18 Jun 2024 06:30:34 +0000

גיל הורסקי, אחד מבכירי תעשיית המזון העולמית ושותף מייסד של קרן FLORA Ventures המשקיעה בתחום הפוד-טק, התארח בפודקאסט ‘Innovation Minds’ במהלכו שיתף את התובנות שלו לגבי האופן שבו ענקיות מזון גלובליות מפתחות חדשנות והדגיש את המורכבות שבאיזון בין פיתוח חדשנות בצורה פנימית לבין רכישה או השקעות.

צפו בפודקאסט המלא

הפוסט גיל הורסקי התארח בפודקאסט ‘Innovation Minds’ והסביר כיצד ענקיות המזון העולמיות מפתחות חדשנות הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

גיל הורסקי: “עלינו לדעת איך למשוך טאלנטים לתעשיית החקלאות והמזון” | גלובס

עדכונים מאת גיל הורסקי — Wed, 22 May 2024 11:19:57 +0000

לאחרונה נערך הכנס השלישי של מכון מיגל בגליל, בנושא ביטחון מזון ואנרגיה בישראל. בראיון שפורסם באתר גלובס, גיל הורסקי, מייסד מנהל בקרן FLORA Ventures, ואחד ממשתתפי הכנס, הסביר כיצד ישראל צריכה להיערך לעתיד בתחומים הללו. בין היתר דן הורסקי בנושא ההון האנושי.

“בישראל יש לנו יזמים מעולים ויש טכנולוגיות מעניינות בתחום האגריפוד-טק שבמקור באו מתעשיות אחרות – מעולם האנרגיה, ה-AI, הביו-טק וכו’. יש לנו חוזקות בענפים האלו ועלינו לדעת איך למשוך מהן טאלנטים טכנולוגיים לתעשיית החקלאות והמזון. זהו משהו שעשינו בעבר אבל קצת איבדנו את הדרך. הרבה יזמים חזרו לגיימינג וסייבר אחרי שראו שחוו קשיים בתחום הפוד-טק. עלינו לדעת למשוך את היזמים חזרה כדי שהיוניקורנים הבאים יהיו מתחום המזון והחקלאות – שהוא הרבה יותר חשוב ודחוף עבורנו כמדינה ולאנושות באופן כללי”.

הפוסט גיל הורסקי: “עלינו לדעת איך למשוך טאלנטים לתעשיית החקלאות והמזון” | גלובס הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.

גיל הורסקי בראיון לאתר דה מרקר על קרן ReGrow Israel לשיקום ישובי הנגב המערבי

עדכונים מאת גיל הורסקי — Thu, 28 Mar 2024 11:43:10 +0000

בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר דה מרקר, הסביר גיל הורסקי, אחד ממומחי הפוד-טק הבכירים בישראל, על החשיבות של שיקום ענף החקלאות בארץ – בדגש על שיקום ישובי הנגב המערבי שנפגעו במתקפת הטרור של השביעי באוקטובר – על מנת לשמר את הביטחון והחוסן התזונתי של ישראל.

“אנו שואפים לזרז את התאוששות הישובים בנגב המערבי על ידי גיוס משקיעים ותעשיינים למטרה זו ויישום חידושים טכנולוגיים כדי להניע את החקלאות המקומית קדימה. למשל, טכנולוגיות שפותחו בישראל הממנפות אוטומציה ורובוטיקה מבוססי בינה מלאכותית יכולות להקל על המחסור בכוח אדם תוך כדי שיפור איכות התבואה והתפוקה החקלאית. טכנולוגיות כאלו לא רק יכולות לסייע בשיקום, אלא גם בלחזק את החוסן והביטחון התזונתי של ישראל. באמצעות השקעת מאמצים בשיקום כעת, אנו נצא מחוזקים מהמשבר”, אמר הורסקי.

הפוסט גיל הורסקי בראיון לאתר דה מרקר על קרן ReGrow Israel לשיקום ישובי הנגב המערבי הופיע לראשונה ב-גיל הורסקי - פודטק וחדשנות.